בסוף לא היה לנו זמן לריאיון הזה. הזמנתי הלילה שלוש נשים לאולפן הטלוויזיה כדי לדבר על הפגיעה הרגשית בכולנו, אבל דיווח רדף דיווח, רקטה רדפה רקטה, ונאלצתי לבקש מהן, בשתיים בלילה, להסתפק במשפט אחד לכל אחת. כך זכיתי לקבל שיעור מקוצר וממוקד בשמירה על הנפש בעת הזו. נדמה לי שכדאי להאזין.
• ד"ר שירי דניאלס מעמותת ער"ן אמרה: "צריך לייצר מרחב מוגן גם בנפש. כמו שיש לכל אחד מרחב מוגן גופני, כך הוא צריך מרחב מוגן נפשי, וצריך לצייד גם אותו. במה? בחשיבה חיובית, בדיבור מיטיב, בתמיכה. כל אחד צריך לבדוק את המרחב המוגן הזה שלו כעת".
• מיכל ינאי, "מלכת הילדים" מילדותי, סיפרה: "הבת שלי שאלה אותי: 'אמא, באיזו שעה האזעקה היום?'. צחקתי, והבנתי עד כמה ילדים צריכים שגרה, ועד כמה אנחנו אלה שצריכים לספק להם אותה. אנחנו צריכים לנהל את חיי הילדים, גם בתקופה הזו, ולא לתת לטרור לנהל את חייהם".
• והפסיכולוגית נילי אהרונסון אמרה, בטלוויזיה, שצריך לסגור את הטלוויזיה: "המבוגרים מלמדים את הילדים את העולם. זה קריטי לווסת את המידע, להפחית מינונים, לבדוק למה חושפים אותם ולהחליט למה לא חושפים אותם. כמה רואים, מה רואים, לא כל סרטון אלים צריך להגיע אליהם, וגם אלינו. זו אחריותנו".
• לא אמרתי זאת תוך כדי שידור, אבל כאן אכתוב, שיש עוד כלי שיכול לעזור – אנחנו לפני שבת ולפני חג השבועות, חג מתן תורה. זה התזמון הכי מתאים להיזכר מי אנחנו, מה אנחנו עושים כאן ולמה. מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.
שבת שלום, בשורות טובות.
