אני אוספת לאחרונה חומרים לסדנת בת המצווה החדשה שאני מעבירה. שאלתי אתמול את הרב יוני לביא מה הכי חשוב לדעתו לומר לילדות בנות 12. הוא אמר משהו שנראה לי שחשוב לשמוע בכל הגילאים:
"השם שלנו הוא ישראל. קיבלנו אותו אחרי הניצחון של יעקב על המלאך: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹוקים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. לפי הפסוק הזה, נכון יותר לקרוא לנו 'יִתַכֶל' ולא ישראל, כי העיקר בסיפור הוא הניצחון ('ותוכל'), לא? ובכן, אנחנו רואים שהדגש הוא דווקא על 'שרית', על המאבק, ההתמודדות והנחישות, ולא על התוצאה וההישג. לא בכל קרב אנחנו ננצח, אבל אנחנו עם של לוחמים ומתמודדים. גיל ההתבגרות הוא גם גיל ההתגברות, שבו מצטרפים לסיירת הנצחית הזו שמנסה באופן תמידי להוסיף טוב. זה הדבר הכי חשוב לזכור, מגיל הילדות והלאה: אנחנו קרויים על שם המאבק ולא על שם הניצחון".
