ראש אכ"א האלוף חגי טופולנסקי התפטר אתמול בגלל שמחשב עם מידע מסווג נגנב מביתו. בעידן שבו רבים מתחמקים, לא מודים ומחפשים תירוצים – הוא הודיע לרמטכ"ל שהוא לוקח אחריות ומבקש לסיים את תפקידו.
לי אישית זה נראה קצת מוגזם (אולי הרמטכ"ל לא יקבל את ההתפטרות?), אבל יש בסיס ליחס מחמיר כל כך כלפי רכוש פרטי כבר בפרשת השבוע, פרשת "וישלח".
אחרי שכל משפחתו של יעקב אבינו עוברת את נהר הירדן, הוא חוזר אחורה. למה? חז"ל אומרים לנו שהוא שכח "פכים קטנים", כלים וחפצים קטנים. הפרשנים לאורך הדורות מתעכבים על הנקודה הזאת: החיים לא מורכבים רק מהדברים הגדולים, מהעקרונות הנשגבים, אלא מהדברים הקטנים. הכניסה לארץ ישראל מתעכבת בגלל שכמה דברים נשכחו מאחור.
הרב שלמה וולבה אמר לתלמידיו שיעקב מלמד אותנו מה צריכה להיות הגישה כלפי רכושנו: אסור לאדם לזלזל בממון שלו, וגם לא בצעיף או בכפפות או בעט שלו (דברים "קטנים" שאנחנו נוטים לשכוח ולאבד. אני בטוחה שחלק מהעטים שנמצאים בביתנו אינם שלנו, ו"נלקחו" תוך כדי תנועה ועבודה מכל מיני מקומות, בטעות).
"אם אדם מקבל חפץ ממישהו הוא אחראי עליו", אמר הרב וולבה באחד משיעוריו. "זה פיקדון שהוא מחויב לשמור עליו. יעקב לא הפקיר אפילו חפצים קטנים. ולמעלה מכך – רכוש הוא לא דבר מקרי אלא חפץ של קדושה. רכוש הוא חלק מהרוחניות שלך. אדם שלא שומר על מה שההשגחה גלגלה ונתנה לו, מעיד על חסרון שלו באמונה. עד כדי כך".
