"החופש הוא יסוד משמעותי לאדם המודרני, שרוצה להיות אוטונומי, בוחר, לא משועבד", כותב הרב אייל ורד על מתן תורה, בפרשת יתרו: "לפעמים נדמה שהדת מפריעה לחופש. היא גורם כופה, מכריח, מצווה, שריד מעולם ישן שמפריע לעולם החדש והחופשי. אלא שדווקא במוקד הכפייה, במעמד הר סיני בפרשה, אנחנו נרמזים שיש כאן סיפור עמוק של חופש. כן, כן, חופש. חכמינו אומרים לנו: אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. כי מהי חירות אם לא להילחם נגד ההתנהגויות הנמוכות שקיימות אצל כל אחד מאיתנו, ולנצח אותן? מהי חירות אם לא לגשת לענייני העולם הזה ולהצליח להתנהג בהם לפי ערכים אחרים, ערכי נצח? לחלק מכספך לצדקה, לעדן את היצר, לא לדבר לשון הרע, לדייק את האכילה, להיות זהיר ברכוש הזולת, להודות על האמת ועל הטעות, לבקש סליחה ועוד ועוד מעשים שהמכנה המשותף שלהם הוא שהם נגד כיוון התנועה של כדור הארץ ושל המציאות החומרית. אין לך חירות גדולה מזו.
"זה לא קל. גם מי שמחזיק מפה נכונה צריך עדיין לטפס על ההר. אבל התורה נותנת לנו סיכוי. שיטה שלמה, כוללת, מילדות ועד זקנה, מיחיד ועד אומה. סוף סוף יש אפשרות, יש שני צדדים. עד למתן תורה רק צד אחד השמיע את קולו. כעת, מהשבוע, נשמע גם קולה של החירות".