אין ברירה, אנחנו תקועים בבית. בין הילדים למחשבים, בין המטבח לסלון. בפרשת השבוע לעומת זאת, יוצאים מעבדות לחירות – אבל דווקא אז נכנסים הביתה. זה נשמע מוזר. באמצע יציאת מצרים, בשיא השחרור ההמוני, אלוקים אומר למשה שיגיד לכל העם להיכנס הביתה, כדי שכל משפחה תערוך את ליל הסדר הראשון בהיסטוריה. הרב משה צבי נריה מסביר למה, במילים שאולי יעזרו לנו בסגר המתמשך:
"דרכו של עולם, שבימים של מהפכות ושינויים כולם נסחפים החוצה, העניינים הפרטיים נדחקים, חיי המשפחה לא זוכים לתשומת לב, איש לא חושב שדווקא זה הזמן להשקיע בבית.
יציאת מצרים מתנהלת אחרת. אחת המצוות הראשונות, תוך כדי התנופה הדרמטית של היציאה לחירות, היא להתכנס ולאכול את קורבן הפסח בתוך הבית. ליל סדר ראשון, עדיין על אדמת מצרים.
הציווי הוא לעזוב את ההתרגשות ההמונית שבחוצות ובשווקים – אל האוהל הפרטי. כל משפחה צריכה לאכול לבדה, בבית, בלי זרים. גם אנשי הציבור נדרשים לעזוב בשלב זה את ההמונים לטובת סעודה משפחתית ראשונה של שחרור ומלכותיות. כדי שהאומה כולה תהיה יציבה – צריך קודם כל ליצור יציבות במרחב הפרטי".
שנזכה לצאת בקרוב מעבדות לחירות.
