האם יש לנו אומץ להכריז שהארץ שלנו?

בספרון החדש והמומלץ, "לנצח מלחמה בדרך יהודית", כותבים ד"ר אלעד בן אלול והרב מאניס פרידמן על המצב באופן מקורי, מתוך תורת החסידות. הנה דוגמית:
"אם נולדת יהודי, אז לא משנה מה תעשה, אתה יהודי. כך גם ארץ ישראל: הקדושה שלה לא יכולה להיעלם. כל העולם מתעניין במקום הקטן הזה ובעם הקטן הזה, כי יש לו ציפייה מאיתנו להיות אור לגויים. 'המיקרופון העולמי' מוגש לנו שוב ושוב. מה נגיד לו? לצערנו, לרוב אנחנו בורחים להצהרות מוסריות בלבד, כמו 'יש לנו את הזכות להגן על עצמנו' או 'זו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון', בהנחה ששפה כזו תשיג לנו אישור מיוחל מהעולם. מה שבאמת צריך לומר הוא: 'עולם יקר, זוהי ארץ הקודש, ועלינו להפיץ ממנה מוסר וערכים לכולכם'. נשמע גאוותני? ובכן, הכרה באחריות שהוטלה עלינו אינה גאווה אלא מודעות עצמית. איש אינו מעריך חוסר ביטחון עצמי. כרגע, הערכים של האויב עוצמתיים יותר. עלינו להתמלא בנחישות ובאמונה כך שהערכים שלנו, ערכי החיים, יגברו. זה שינוי הקונספציה האמיתי שנדרש".