דיברתי אתמול בצהריים בזום עם צוות של מוסד חינוכי שבו כמחצית מהמורים והתלמידים חיוביים לקורונה. רק תדמיינו איזה בלגן. המנהל אמר לצוות משפט אחד מהתלמוד, שעזר לי אחר כך לאורך כל היום: "לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז".
הקביעה הזו מתאימה לנו מאוד כעת: מי שקשה כמו ארז, מי שנוקשה ולא גמיש, ימצא את עצמו במשבר. מי שיודע להיות רך כמו קנה, להתכופף, להתאים את עצמו בענווה לנסיבות המשתנות כל הזמן – ינצח. לא החזק שורד, הגמיש שורד.
כמה שעות אחר כך, קרוב משפחה שלנו התגלה כחיובי לקורונה, וזה שיבש המון תוכניות שלו וגם שלנו לימים הקרובים. ואז פגישה התבטלה, כי מישהי נתקעה עם המשפחה בתור הארוך והאיטי לבדיקת קורונה.
שוב ושוב נזכרתי במשפט הזה, בפתח הגל החמישי: היציבות הפנימית והשלווה שלנו עלולות להתערער בכל פעם מחדש. במקום להיתקע באכזבה מהשינויים, צריך להפנים שהתוכניות עשויות להשתנות במפתיע, ולדעת להרפות כשצריך.
בהמשך הציטוט שם בתלמוד, שקורא לנו להיות רכים כמו קנה ולא קשים כמו ארז, מסופר שזוהי הסיבה שבגללה זכה הקנה שדווקא ממנו מכינים קולמוס, כלומר כלי כתיבה, כדי לכתוב ספרי תורה, תפילין ומזוזות. הרכות הזו מובילה לקדושה, לנצחיות.
רפואה שלמה לכל המאומתים. בשורות טובות.
