דג בארץ

שני כוכבי ים על מצע צדפים ביבשה
Image by Paul Brennan from Pixabay
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אני מתפלאת שלא חשבתי על השאלה הזו אף פעם לבד. זה הרי ממש מתבקש.

יעקב אבינו מברך בפרשת השבוע את נכדיו, אפרים ומנשה, בפסוק מפורסם מאוד. וכך הוא אומר להם: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּואֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹותַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".
אבל רגע, מה זאת אומרת "וידגו לרוב בקרב הארץ"? אם זו ברכה לכך שהם יהיו רבים ויתפשטו כמו הדגים בים, צריך לומר "וידגו לרוב בקרב הים". הרי דגים וארץ לא הולכים ביחד. מקומם של דגים במים, כידוע, ומחוץ למים הם מתייבשים. אז מה פשר הברכה הידועה הזו?
בספרו של הרב אביחי קצין מצאתי הסבר מעניין שמופיע בספר "שפת אמת": נכון, מקומם הטבעי של הדגים בים. אבל עם ישראל יוצא לשנים ארוכות של גלות ושל חיים בקרב תרבות זרה. אנחנו הולכים להיות דגים ביבשה. למרות שאנחנו לא תמיד במקום ובתרבות הטבעית שלנו – אנחנו צריכים לשמור על חיבור לים, לשורש, למקור, לפנימיות. יעקב עומד מול נכדיו שחיים במצרים ויודע שעליהם, ועל כל יהודי, נגזר להיות פעמים רבות דג מחוץ למים, להתנהג אחרת, להתאמץ לשמור על עצמאות רוחנית, לחיות בעולם גשמי אבל לשמור על חיבור למקור מים חיים. הוא מברך את אפרים ומנשה – וגם אותנו – שנצליח במשימה.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.