5 מחשבות על הפיצוץ בלבנון

1. גם הטוב יכול להפתיע! ב-7.10 למדנו עד כמה הרוע יכול לתקוף בעוצמה, באכזריות, מעל ומעבר לכל דימיון. אבל הנה קרה משהו שהוא מעל ומעבר לכל דימיון, אבל לכיוון החיובי: פגיעה דרמטית באלפי מחבלים בשנייה אחת בפיצוץ מסתורי של הביפרים שלהם, מרחוק, בלי פלישה קרקעית. זו פעולה נועזת ומסעירה, שתירשם בהיסטוריה של המודיעין והמלחמה. וזו גם ידיעה שאפשר לשאוב ממנה כוח להמשך. כך עוד הרבה טוב, בעזרת השם, עוד יתגשם ויפתיע אותנו בעוצמה שלו.

2. זו תזכורת חשובה: רוב הדברים החשובים קורים מתחת לפני השטח. מי יודע כמה אנשים עבדו על המבצע הזה, מי יודע איך וכמה זמן. כנראה לעולם לא נדע. צריך לא רק להודות לכל האלמוניים האלה, שעושים את מלאכתם בצנעה ובנאמנות בזמן שהמדינה סוערת על דברים אחרים לגמרי. צריך לדעת שגם עכשיו – אנחנו לא יודעים. קצת ענווה. מי מאיתנו יודע מה מתקדם כרגע בשקט, לאט לאט?

3. סא"ל במיל' אודי בן חמו כתב הערב: איך מי שעשה פעולה כה מתוחכמת בצפון, לא ראה איום מוחשי ופשוט מעבר לגבול, בדרום? אנחנו הכי מתוחכמים ומקצוענים שיש, אם אנחנו רוצים. הסיפור הוא לא החומרה (היכולות), אלא התוכנה (תפיסת העולם, הקונספציה, הערכים). הרוח היא שמניעה את הספינה. אותה צריך לתקן ולחזק.

4. הודיה. האוויר של העולם יותר נקי היום. הרבה רשעים נוטרלו ונפגעו. בימים אלה אנחנו מתפללים הרבה מתוך זעקה ותחינה, על חיילים, על חטופים, על פצועים ועוד. אבל חכמינו מלמדים אותנו לדעת להתפלל גם מתוך שמחה והודיה. יש פרק אחד בתהלים שמקובל לומר על דבר טוב שקרה: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹוקים. הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה. הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ, כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ."

בשורות טובות.