גם אני שמעתי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מניין הנפטרים מקורונה בישראל עבר הלילה את ה-4,000. מה אנחנו הקטנים יכולים לעשות? הנה מה שכתבה תמר וייזר מתל אביב:

"אתמול היה יום קשה. אני יודעת, לכולם קשה. אבל איכשהו, כשקשה לך, הקושי של האחרים לא משנה לך. קשה וכואב לך וזהו. ואז, באמצע הבלגן של הילדים והזומים והעצבים, קיבלתי הודעה מחברה: 'אחותי ומשפחתה חולים בתל אביב. מכירה קייטרינג טוב?'. תיכף זיהיתי: זה חבל ההצלה שלי. מייד גייסתי את הילדים, יצאנו לסופר והתחלנו לקלף ירקות, לברור אורז ולהרתיח מים.

"בפרשה, אלוקים אומר למשה רבנו: 'וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִידִים אֹתָם – וָאֶזְכֹּור אֶת בְּרִיתִי'. רגע, מה זה "וְגַם אֲנִי"? מי עוד?

בזמן שבישלנו ואפינו, הבנתי. מי ששומע ראשון – הם בני ישראל עצמם. הם שומעים אחד את הכאב של השני, ואז גם אלוקים שומע. מרים התייצבה בדאגה ליד היאור, המיילדות הצילו את התינוקות - ואלה רק דוגמאות קטנות מתוך אינספור חסדים שנעשו אז, ושנעשים היום. כשאנחנו שומעים אחד את הצער של השני, גם אלוקים שומע וזוכר.

הדרך היחידה שלנו לגאולה, היא להיות ראויים לגאולה. להקשיב ולעזור. בסופו של יום, הודיתי לחברה שהוציאה אותי מעצמי, שהזכירה לי במה אני צריכה להתעסק בימים האלה, שאיחדה את הילדים ואותי למצווה משותפת.

שנזכה לעשות חסד, שנהיה ראויים לגאולה, שהשם ישמע את נאקתנו ויושיענו".

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.