האם בחיים אנחנו אמורים רק לזרום, או גם לצמוח? לעשות רק מה שמתחשק, או לשים לעצמנו גבולות? פרשת השבוע נפתחת בדרישה הבאה: "שֹׁופְטִים וְשֹׁוטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ". פרשנינו מסבירים כי הכוונה אינה רק למינוי שופטים ושוטרים, אלא גם לפיקוח עצמי של האדם. על האדם לשים שופטים ושוטרים בכל "שערי" גופו – פה, עיניים ואוזניים. כלומר, לשים לב היטב למה שהוא אומר, שומע ורואה. לא לתת לכל מה שקורה בחוץ להיכנס לתוך התודעה שלו דרך העיניים והאוזניים, ולא לתת לכל מילה אפשרית לצאת מפיו. זוהי קריאה לחיות חיים שבהם לא עושים מה שבא, אלא שמים גבולות של איפוק וריסון.
הרב אברהם וינברג, מייסד חסידות סלונים, אמר על כך לתלמידיו משפט נוקב: "יום שבו אדם לא עשה דבר כנגד רצונו – אינו נחשב כיום בחיים".