בשבח השוטים

השידוך הראשון בעם היהודי מופיע בפרשת "חיי שרה". זו הפעם הראשונה שבה מספרים לנו על התהליך – על החיפוש ועל המציאה.
אברהם שולח את עבדו אליעזר לחפש ליצחק כלה ראויה. פרשנים רבים התעכבו על כל פרט בפסוקים האלה וניסו לקלוט מה הם אומרים לנו היום על חתן ועל כלה, על התאמה ועל הקמת בית.

אז מה לומדים מהפרשה על זוגיות?
לא לפחד להיות פראייר. כן, ממש כך.
פרופ' נחמה ליבוביץ' מסבירה זאת קצת יותר בפירוט, כשהיא מנסה לסכם עבורנו את פרשת "חיי שרה":

"אין דרכה של תורה להרבות בפרטי נוף, ריהוט, כלים ושאר פרטי עשייה של חיי יום יום, ואם תזכירם ותפרטם – הרי הוא לצורך חשוב.
והנה נשים נא לב לפרטים הבאים: התורה מספרת בפירוט שעשרה ולא פחות היה מספר הגמלים אשר לקח אליעזר לדרך. התורה מציינת פעמיים שלא הייתה העין סמוכה לשוקת אלא רק קרובה, ושלשם שאיבה היה צורך בעלייה ובירידה. שלוש פעמים מדגישה התורה שוב ושוב שהגמלים כולם שתו עד כלותם. נזכור שהגמל 'ספינת המדבר' ייקרא, אוגר הוא מים לימים מספר, ובתום הדרך הארוכה נתרוקן 'מחסנו'.
מה משמעות הפירוט הזה? להודיעך שלא בריצה אחת אל הבאר ולא בשתיים ולא בשלוש נעשתה העבודה – אלא בהליכה הלוך וחזור, שוב ושוב, עם הכד המלא. כל זאת עושה רבקה נוכח עמידת האיש 'משתאה' ו'מחריש', לא משתתף בעבודה שנעשית לעיניו, בלא שאלה, בלא תמיהה, בסבלנות, בריצה, בשקידה. הפיקחים ואנשי המעשה בזמננו חושבים שהנערה הטורחת שעות לזרים אלה ולגמליהם היא תמימה וטועה. אולי יבינו הם את רבקה אמנו ואת הלקח שרצתה התורה ללמדנו במבחן זה, בזכות דברי עקביא בן מהללאל: 'מוטב לי להיקרא שוטה כל ימיי ולא להיעשות שעה אחת רשע לפני המקום'.
רבקה לא עשתה חשבונות של מעשיות ופיקחות, ונתנה מים לאדם ולחיה, ו'שוטים' אלה הם-הם מקיימי העולם מאז ומתמיד".

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.