"שלום סיון, שמי אופיר שמאי. אבא שלי בן 63 השבוע. 50 שנה חלפו מאז הבר-מצווה שלא חגג. המשפחה עלתה מעיראק בשנות ה-50, ולהורים שלו במעברה לא היה זמן וכסף לדאוג לבר-מצווה. אבא חי בתחושת החמצה במשך שנים. גדלנו במושב מכמורת, שהוא בעל אופי חילוני מובהק, אבל הרב נתנאל בן-מעש מנהל כאן בית כנסת קטן ומקסים, ורבים מגיעים אליו. גם אבא. לאחרונה, אבא החליט לעלות לתורה בפרשת בר המצווה שלו. אף פעם לא מאוחר. הוא למד לקרוא את פרשת בלק עם טעמי המקרא. תביני, אבא שלי היה קצין בצי הסוחר, אדם שכל חייו מתנדב ותורם, הוא מכונה בפי סובביו 'שמאי מתקן הנפשות'. ואחרי שתיקן כל כך הרבה אחרים – הוא הרגיש שהוא חייב לעשות תיקון גם לעצמו. הגבאי במכמורת אמר שהוא כבר ראה כמה בר מצוות, אבל אף פעם לא פגש חתן בר מצווה שהספיק כל כך הרבה בחייו... אחד הפסוקים בפרשת בר המצווה של אבא, הוא ברכה שבלעם אומר על עם ישראל: 'מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ'. פרשנינו מסבירים שהצורים והגבעות הם האבות והאימהות שלנו. בלעם מגיע מחברה שבה אדם לא יודע מי הוריו ומאיזו משפחה הוא מגיע ובכלל לא אכפת לו מהמורשת שלו, ולכן הוא נפעם מהחיבור ההיסטורי של עם ישראל לעבר ולשורשים שלו, מהחיבור הזה שלנו בין הדורות. אבא שלי זכה עכשיו להתחבר מחדש לשרשרת הזו, ובמו עיניי ראיתי את הברכה הזו של הפרשה – מתקיימת בי השבוע באופן אישי ונוגע".
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- בלק
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת בלק
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
