יש תקופות שבהן הכל נראה תקוע. אנחנו חיים בעולם הישגי, תחרותי ומהיר, ולא תמיד אנחנו עומדים בקצב. לפעמים אנחנו עוצרים בצד הדרך.
השבוע קוראים בתורה את הפרשה האחרונה בספר שמות, פרשת פקודי, ובפסוק האחרון שלה, בסיכום המסעות של העם במדבר, רש"י כותב כך: "מקום חנייתם – אף הוא קרוי מסע".
זה מסר אדיר לחיים: הזמן שבו בני ישראל הלכו קדימה נקרא מסע, אבל גם העצירה, כשאלוקים אמר להם להמתין ולעמוד במקום – גם זה חלק מהמסע. גם אז לומדים ומתקדמים ומתפתחים. פרשנינו מסבירים שבכל פעם, דווקא מתוך החנייה – הם קיבלו יותר כוח למסע הבא.
אם אנחנו נמצאים במצב של "חנייה", אם נראה שכולם כבר מתחתנים או עובדים או מגיעים להישגים, לא צריך להתייחס לתקופה הזו כאל בזבוז זמן, כאילו כלום לא קורה. זה עוד פרק, עוד חלק ממסע החיים. גם בתקופות האלה מתפתחים ולומדים, גם אם בצורה יותר פנימית ונסתרת. כדאי להזכיר לעצמנו בזמנים כאלה: "מקום חנייתם – אף הוא קרוי מסע".
לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9