"בשבת ניגשה אליי לארה, עם רעיון מפתיע", כתבה לי הלילה שליחת חב"ד באודסה, חיה וולף, שנמצאת כעת בגרמניה עם ילדים ונשים שהצליחו לברוח. בעלה, הרב אברהם וולף, חצה איתם את הגבול אבל חזר לאודסה, שבה נמצאים עדיין אלפי יהודים. וכך מספרת חיה:
"לארה חייכה ושאלה אותי: הרי אנחנו נשארים כאן לפחות לשבוע הקרוב, אז אולי אפשר לעשות ברית לבן שלי, אנדריי?
כמעט התעלפתי מההצעה שלה. ברית? עכשיו? עוד לא התאוששנו מהדרך, עוד לא סיימנו להסדיר מסמכים.
אבל מה אפשר להגיד לאישה שעזבה את הבית והשאירה מאחור את בעלה, ומבקשת לעשות כעת ברית לילד בן שש? לארה הוסיפה שיש עוד אימא שמבקשת זאת, אנה, שגם בנה כבר בן שש.
דווקא מתוך אי הוודאות הן ביקשו וודאות. דווקא מתוך הערבות היהודית המופלאה שמתגלה כאן, הן הרגישו החמצה על כך שהבן היהודי שלהן לא נימול. אחת מהן אפילו לא ידעה מה זה ברית מילה כשהבן נולד, לפני שנכנסה לקהילה שלנו.
אז הסדרתי נשימה, חייכתי חיוך גדול, ואמרתי לה שזה רעיון מצוין. במוצאי שבת הרב יהודה טייכטל, הרב הראשי של ברלין, מנהיג הקהילה המדהימה שמארחת אותנו בינתיים, הזמין מוהל. ארגון 'ברית יוסף יצחק' שמתמחה בבריתות כאלה שלח אלינו את המוהל מרדכי צבי סלומון. היום זכינו להכניס בבריתו של אברהם אבינו את אנדריי-ברוך ואת מישה-לוי יצחק.
כל הילדים מבית היתומים של אודסה, כל האימהות והמשפחות שכאן איתנו חגגו איתם.
בברית מילה נהוג לומר: 'וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי'. זהו דם ברית המילה. ריבונו של עולם, אם נגזרו עלינו דמים... נקווה שהיום יצאנו ידי חובה במצוות ברית המילה לשני ילדים בני שש.
מאחלים מכאן חג פורים שמח, שבו נזכה כולנו כמו במגילת אסתר, ל'ונהפוך הוא', לשפע ניסים ובשורות טובות, בימים ההם בזמן הזה".
לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9
