אני רוצה לצטט הבוקר דברים שכתב בעלי, ידידיה מאיר:
"דבר חגיגי מאוד מתחיל השבוע, וחבל לפספס אותו, בעיקר בתחילתה של שנה מאתגרת כזאת: מייד אחרי שמחת תורה נפתח מחזור הלימוד הבסיסי ביותר ביהדות. עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לדף היומי, למשנה היומית, להלכה היומית, לרמב"ם היומי, השבוע מתחיל הבסיס: פרשת בראשית. פרשת השבוע מחולקת לשבעה חלקים, אחד לכל יום בשבוע, ונהוג ללמוד כל קטע עם פירוש רש"י.
בשנים האחרונות חגגנו את שמחת תורה באמצע השבוע, מה שלא ממש הותיר זמן להשיק כמו שצריך את הלימוד הבסיסי הזה בסדר היום שלנו. עד שהתאפסת על עצמך, כבר נהיה יום שישי, והתחלת ברגל שמאל, עם חובות והשלמות, והנה כבר הגיעה פרשת נח. אבל השנה, אחרי 11 שנים, זה קורה: שבוע שלם. יש לנו שבוע ימים להתארגן על הלימוד הזה, קטע אחד בכל יום. אפשר ללמוד לבד, אפשר עם בן/בת הזוג, אפשר עם הילדים, אפשר בטלפון עם ההורים, עם סבא וסבתא, עם חבר בבידוד. כמה דקות של שגרה, של יציבות, של שפיות יומית, בתקופה שבה אנו הכי זקוקים להן. פראייר מי שלא מנסה לפחות להתחיל".
