האם הדתיים יודעים הכל מראש וחיים לפי הוראות כתובות ומדויקות? בפרשת השבוע משה ממשיך להפציר בפרעה לשחרר כבר את העם המשועבד אל המדבר, ואומר לו את המילים הבאות: "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה".
פרופ' פנחס פלאי כתב על הפסוק היפה הזה כך:
"מילים אלו, המושמעות ככל הנראה כהצהרת כוונות של משה במהלך המשא ומתן הדיפלומטי, גם מבטאות אמת תיאולוגית עמוקה. הן מלמדות אותנו שבשעה שהדברים מגיעים לעבודת השם אין לצפות למצוא נוסחה מן המוכן. עבודת השם אמיתית דורשת חיפוש וגילוי מתמידים, תהייה ותעייה מייסרות, התקדמות ונסיגה, החלטות נועזות וחיזוקי אמונה. האמונה אינה גן של ורדים הממתין בקצה הדרך. ואנחנו לא נדע מה נעבוד את השם – עד בואנו שמה".
והנה עוד סיפור שמסביר למה אין נוסחה מוכנה מבעוד מועד בתחום הרוחני. למה צריך חיפוש וגילוי מתמידים, עם התקדמות ונסיגה, עליות וירידות, והגעה למחוזות חדשים:
רבי אחד שאל יום אחד חסיד שלו: אם תראה בשבת פתאום ארנק מלא כסף בצד הדרך, מה תעשה? תרים אותו? ענה החסיד: בוודאי שלא, אסור להחזיק כסף בשבת. שוטה, נזף בו הרבי, ומייד שאל חסיד שני: מה היית עושה באותו מצב? מרים את הארנק? ענה החסיד השני, אחרי ששמע את הגערה בחברו: בוודאי שכן. חוטא, נזף בו הרבי, ושאל חסיד שלישי מה היה עושה. ענה החסיד: אינני יודע. איאבק עם עצמי, ואני מקווה שאקבל את ההחלטה הנכונה. סוף סוף קיבלתי תשובה של ממש, הגיב הרבי. "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה', עד בואנו שמה".
