במקום במה ציבורית- לך לחדר

בהמשך לשאלות שעלו כאן במהלך השבוע: אז מה עושים עם מישהו שמדבר לשון הרע? ובכלל, מה התגובה הציבורית לאמירה חריפה, בוטה, אלימה, קיצונית? לרוב אנחנו מרבים לצטט שוב ושוב את מה שנאמר, ואז להגיב ולגנות מכל הכיוונים, לתת לדובר מנת יתר-של תשומת לב, לעמת אותו שוב ושוב עם דבריו ולבקש ממנו להתנצל, מה שרק יביא לעוד כותרת ("הזמר המפורסם/פוליטיקאי/שחקן סירב להתנצל"). המהדרים מוסיפים גם עצומות מזועזעות, פניות ליועץ המשפטי, קריאות לחרם, כתבות פרופיל על ה"תופעה" ועוד. לא משנה אם מדובר בפרופ' חצרוני או ב"הצל" – ויש עוד שלל דוגמאות – המנגנון הוא פשוט: להפוך כל רבע-משפט וחצי-התבטאות ל"פרשה" לוהטת ומסעירה (שתחלוף רק כשתגיע ה"פרשה" הבאה).
המנגנון שמוצג בפרשת השבוע הוא אחר לחלוטין. מי שמדבר לשון הרע לא מקבל במה ציבורית, אלא נשלח להתבודד. "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו", נכתב בפרשה, ורש"י מסביר: "הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו – אף הוא ייבדל". זו חוקיות אחרת לגמרי: אתה ניסית לסכסך פה בין חלקי החברה ודיברת נגד כולם? צא לכמה ימים החוצה, תשתוק, תחשוב, תתקן – ורק אז תחזור אלינו.
אם אתה לא משתמש נכון ביכולת הדיבור שלך, אתה נשלח לכמה ימים בחיק הטבע, ולא נלקח למרכז הפריים-טיים.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.