איך אנחנו רוצים לחיות את חיינו? הרי שגרה ארוכה של לימודים, עבודה וחורף מתחילה כעת, אחרי חנוכה. את הסיפור הבא מצאתי בפתיחת ספרו החדש של הרב יוני לביא, "העתיד מתחיל עכשיו":
"מעשה באיכר שגר בכפר נידח ברוסיה. פעם אחת הוא היה צריך להגיע למוסקבה עיר הבירה, אבל הדרך לשם בעגלה עם סוס הייתה אורכת לפחות שבועיים. אחד השכנים שלו ייעץ לו להיעזר בהמצאה חדשה: רכבת מהירה.
האיכר הכפרי, שמעולם לא נסע ברכבת, הלך וקנה כרטיס לקרון המפואר של המחלקה הראשונה. הוא המתין על הרציף אבל כיוון שלא ידע איך להתנהג, החליט לעשות בדיוק מה שיעשו אלה שעמדו לפניו בתור.
הרכבת הגיעה והוא עלה בעקבות שני אנשים למחלקה השלישית, בלי לדעת שלשני הטיפוסים האלה אין בכלל כרטיס. בכל פעם שהכרטיסן התקרב הם זינקו אל מתחת לספסלים והסתתרו. האיכר, שחשב לתומו שככה מתנהגים ברכבת, עשה כמוהם.
בשלב כלשהו הכרטיסן הבחין שמישהו מסתתר מתחת למושב, תפס את שלושתם ודרש לראות את הכרטיסים שלהם. האיכר שלף מכיסו את הכרטיס, והכרטיסן היה בהלם: 'למה אתה נוסע במחלקה השלישית ומתחבא מתחת לספסל עם כל הלכלוך וקורי העכביש, כשיש לך כרטיס יוקרתי למחלקה הראשונה?'.
המשל הוא עלינו. כשנולדנו, כל אחד ואחת מאיתנו קיבל כרטיס למסע בעולם הזה. האם נחליט לעבור את המסע במקום מוזנח, נמוך ושולי, או שאנחנו מבינים שיש לנו כרטיס למחלקה הראשונה, לחיים שמחים, יקרים ומלאי משמעות?".
