בל תשחית

איך להתייחס לדף כתיבה ריק וחלק שמולנו? שימו לב לסיפור הבא שסיפר השבוע הרב יעקב אדלשטיין, שזכה להיות תלמידו של החזון אי"ש (הרב אברהם ישעיהו קרליץ): "בצעירותי", מספר הרב אדלשטיין, "החזון אי"ש אמר לי לכתוב כמה שורות שהוא יכתיב לי, מילה במילה. הוא אמר לי לקחת משולחנו בלוק של נייר מכתבים, שדבוקים יחד ונתלשים מלמעלה, ולהתחיל לכתוב. הוא ראה שאני מקרב את הקולמוס אל השורה העליונה של הדף, ואז עצר בעדי ואמר: לא כך יש לעשות, אלא לכתוב את הדברים בחמש השורות התחתונות של הדף. מדוע? כדי שכל הדף שנשאר מחובר מלמעלה בבלוק יישאר ראוי לשימוש, אחרי שהוא יגזור ממנו את חמש השורות התחתונות. למדתי אז ממנו כמה צריך להיות רגיש לסביבה, לחפצים, ולפתח את עדינות הנפש. גם היום, אדם יכול לשבת באירוע ולקחת בכל פעם כוס חד פעמית אחרת, סתם". המקור לדברים – מסביר הרב אדלשטיין – מופיע בפרשת השבוע ("שופטים"). הפרשה מצווה עלינו, כשמטילים מצור על עיר מסוימת, לא לפגוע בעצים שמסביב: "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ". חז"ל מסבירים שזה לא רק איסור לכרות עצים, אלא איסור השחתה כללי, המכונה איסור "בל תשחית". היום אפשר לראות זאת כסוג של "תודעה ירוקה": לא לפגוע במה שאפשר ליהנות ממנו, לא להרוס את מה שנועד לתועלת, להסתכל ברגישות על כל פרט בעולמנו, אפילו על בלוק מכתבים.