בלעה אותו האדמה

לכל שנאה יש תקנה, למעט שנאה שמופיעה בגלל קנאה. לשנאה כזו לא יועילו מחוות של הצד השני ולא יועיל יחס נחמד – כל עוד השני מקנא.
כך מסביר הרב עדין שטיינזלץ את מה שמתרחש בפרשת השבוע, פרשת קורח:

קורח מקנא במשה ובאהרון, וזה שורש המחלוקת. הוא משתמש בסיסמאות יפות וזו נשמעת כמו מחלוקת לשם שמיים אבל פעמים רבות מאחורי המילים הגדולות והקדושות מסתתרת קטנוניות אישית. קורח פשוט מקנא בתפקידים של משה ואהרון, קרובי משפחתו, ורוצה גם. זה מסביר גם את עונשו של קורח, שנבלע לבסוף באדמה. המסר ברור: לא רק שהקנאה לא מקדמת אותך לשום מקום, היא גם אוכלת אותך. אתה חושב רק על האחר ולא מסתכל על ה"יש" שלך, וכך מאבד את מקומך, נבלע ונעלם. קורח כידוע היה "עשיר כקורח", אבל חז"ל מכריזים: "איזשהו עשיר? השמח בחלקו". סופו הטראגי של קורח מלמד שכאשר אתה מקנא אתה בעצם מאבד את מקומך, את קיומך.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.