יום ירושלים. הנה פנינה שמצא הקורא חיים לנגזם, חוקר בעמותת "עטרת כהנים". מסמך שהסתתר בתוך תיק מאובק בארכיון המדינה. במלאות שנה לשחרור ירושלים, בשנת 68', התבקש דוד בן גוריון לכתוב לעיתון "ישורון" על החזון שלו ביחס לעיר המאוחדת. הנה בקיצור הדברים שתכנן וחזה ראש הממשלה הראשון שלנו בשנת 68'. בלי שמץ טענות ל"גזענות" או "הדתה", ישב בן גוריון בשדה בוקר וכתב כך:
"תפקידה של ירושלים הוגדר בשלמות בפרק ב' של ישעיהו: 'והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים... ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'. במשך שנה הממשלה לא ניסתה לבנות מגורים בסביבות ירושלים העתיקה, מה שהיה מביא לתוספת יישוב יהודי בסביבות העיר העתיקה של לפחות 50,000 איש, ולא נקפה אצבע להרחיב שדה התעופה בעטרות (קלנדיה) לאפשר לתיירים מכל העולם להגיע לעיר העולמים הקדושה באווירון ישר לירושלים, כפי שמסודר לגבי כל בירה ממלכתית. פעולה זו היא חובתו העיקרית והראשונה של ראש הממשלה. אין הופכים עיר למרכז של שלום על ידי הכרזה. מזימות שליטי ערב להשמיד את ישראל במקומן עומדות. בלי יישוב יהודי גדול וגדל בסביבות ירושלים במזרח, בצפון ובדרום – לא יבוא השלום לעיר דוד".
ראש הממשלה באותם ימים היה לוי אשכול. בן גוריון ממשיך ומייעץ לו, אבל גם לנו, חמישים שנים אחרי:
"העם בארץ ובתפוצה ישתתף בבניינה ובהידורה של ירושלים – אם ממשלת ישראל תשמש לו דוגמה. לא בדברים ובמליצות, אלא במעשים. כיבוש צבאי לבדו אינו מספיק: נחוץ יישוב יהודי גדול וגדל בסביבות ירושלים העתיקה מצפון, ממזרח ומדרום, למען הבטיח אחדותה ושלמותה של ירושלים ויהדותה הבטוחה. בירושלים העתיקה אין הרבה מקום חופשי לבנות בתים, ולדעתי אסור לנשל התושבים הערבים מהעיר העתיקה. היישוב היהודי הגדול צריך להשתכן באזור בסביבות ירושלים ממזרח, מדרום ומצפון, ויש לתת כל העזרה ליהודים הרוצים להשתכן בסביבה זו. לא צריך לספח בית לחם לירושלים, אולם יש ליצור יישובים יהודים בסביבות בית לחם, מבלי לנשל אף ערבי אחד ממקומו...
..שיקומה והרחבתה ושכלולה של ירושלים צריכים להיעשות קודם כל על ידי יהודים. אין לסרב ללא-יהודי הרוצה לעזור לפיתוח ירושלים – אבל לא הייתי מייעץ שנפנה ללא-יהודים. יש בכוח עמנו לשכלל את ירושלים. חוק מבנים על טהרת האבן הירושלמית – רצוי. עד כאן. בכבוד רב, דוד בן גוריון".
