המילה "בחירות" חזרה אתמול לחיינו, ויחד איתה גם צמד המילים "אחרי הבחירות". אלה מילות קסם לדחיית דברים, כי עכשיו לא מתאים, הרי כעת צריך במשך חודשים שלמים לעקוב אחרי הסקרים והמבזקים והקמפיינים.
ספר במדבר מציג גישה אחרת לחיים. כמו שאומרים "אחרי הבחירות", "אחרי החגים" ו"אחרי התואר", עם ישראל יכול היה גם לומר "אחרי המדבר": קודם נגיע לארץ, ואז נתחיל לעשות את מה שצריך.
אבל בפרשות שקוראים כעת מתואר איך פעם אחר פעם העם הגיע למקום חדש – ומייד בנה את המשכן, את המרכז הרוחני שלו, את הלב הפועם שלו. לפעמים הם חנו שם זמן קצר, לפעמים שנים רבות, וכשהיו צריכים להמשיך בדרך – הם פירקו את המשכן בזריזות, כדי להקים אותו מייד מחדש בנקודה הבאה.
פרשנינו מסבירים שיש כאן לקח גדול: אסור להקפיא את החיים בציפייה לאיזה יעד עתידי. גם תוך כדי תנועה, כשיש עליות וירידות ואי-וודאות, צריך לנצל כל רגע במלואו ולעשות את מה שהכי חשוב לנו, לבנות את ה"משכן" שלנו: תורה, חינוך, התנדבות, משפחה, קהילה, עבודה (וכמובן, חשוב גם להצביע ולהיות מעורבים). השקעה באבני היסוד של חיינו היא הדבר היציב ביותר, גם כשהנסיבות החיצוניות סוערות.
ספר במדבר מזכיר שאין לנו מושג כמה זמן יש לנו, ולכן את מה שחשוב כדאי לעשות עכשיו. גם אלה הבחירות שלנו.
