בכי הנער

איך מתחילה הגאולה? בתשומת לב למצוקה של הזולת.
פרשת שמות מספרת על משה בתיבה, ואז כתוב: "וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה". הבת של פרעה יוצאת ליאור ושומעת את הבכי הזה, ולכאורה הגיוני לחשוב שמדובר בבכי של משה.
אבל משה היה תינוק ולא נער, ויש פרשן אחד – רבנו יעקב בן אשר, שמכונה "בעל הטורים" – שטוען שלא משה בכה, אלא אהרון, אחיו הגדול. זהו קול הבכי ששמעה בת פרעה, ולכן היא ריחמה על התינוק ולקחה אותו אליה, ומשם החל להתגלגל כל סיפור יציאת מצרים.
כלומר, שנים רבות לפני שאהרון הפך לאהרון הכהן, למנהיג רוחני, הוא כבר היה אכפתי כלפי הסביבה שלו, וכבר ידע להצטער בצער של אחיו שנמצא בצרה. בזכות האמפתיה הזו שלו – התחילה להתגלגל כל היציאה מעבדות לחירות.
זה גם תיקון גדול לספר בראשית, שם היחסים בין האחים היו יחסים של תחרות ומתח, וכאן, בספר שמות, אנחנו מתחילים דף חדש, עם יחסי אהבה ואחווה בין האחים-המנהיגים, עם אח שמסוגל לבכות בגלל צרת אחיו.