יעקב או עשיו? פרשת השבוע, פרשת תולדות מתארת את המאבק בין השניים על הברכה של יצחק, שהוא בעצם מאבק בין שתי תפיסות עולם: בין צייד אלים ואכזרי ובין איש תם ועדין.
למעשה, כל אחד מאתנו חי בתוכו את המתח הזה בין עשיו, איש הכאן-ועכשיו, ובין יעקב שמסתכל קדימה.
הרב אביגדור נבנצל, רבה של העיר העתיקה בירושלים, כותב שהעולם מלא כל כך ברעשים ובהפרעות ובהסחות דעת, שאין לנו בכלל זמן להתבונן על הבחירה בין שתי האפשרויות. לדבריו, אם נתבונן בשקט על שתי הדרכים, נגלה כמה מתבקש לבחור בדרך של יעקב. הנה ההסבר המעניין הזה, במילים שלו, מתוך סדרת ספריו שערך הרב יוסף אליהו:
"אם חושבים לרגע, אז לאו דווקא במונחים של העולם הבא, אלא אפילו בקנה מידה של העולם הזה, דהיינו במונחים של כבוד ושל רצון להיות בעל שם מפורסם בעולם – גם אז היה האדם משנה את דרכו. מפני שאם נשאל: האם מישהו זוכר את יעקב יושב האוהלים? התשובה היא: ודאי. בכל יום אנו מזכירים שלוש פעמים בתפילה 'ואלוקי יעקב'. ואת עשיו הצייד, האם מישהו זוכר? ודאי. מי שלומד את תורת יעקב. כי מחוץ לתורה אין כל זכר לעשיו, כמו גם לשאר רשעים גדולי עולם שהיו בעלי שם בעבר, ולולא עם-יעקב הקיים לעד ומזכיר אותם, לא היה נשאר מהם זכר. וכי איפה משתקף היום סנחריב הגדול? ומי זוכר היום את פרעה? אלא שהעולם הזה אינו מניח לאדם לחשב אפילו את החישוב הזה ולראות שעשיו הוא איש הרגע, ויעקב – איש הנצח".
למעשה, גם לפי המונחים של עשיו – עדיף להיות יעקב.