אבי הר-אבן ז"ל היה חתן פרס ביטחון ישראל, אותו קיבל על פיתוחים שאסור לפרסם. הוא היה גם ראש סוכנות החלל הישראלית, אלוף משנה בצה"ל, מבכירי התעשייה האווירית. הוא עסק בלווינים, במיכשור מתקדם, במחקר ופיתוח, והציל כך את חייהם של רבים, שאפילו לא יודעים זאת. אבל חייו שלו לא ניצלו. מי שהוביל את מערכת הביטחון הישראלית לפסגות טכנולוגיות – נהרג במתקפה פרימיטיבית ביותר: פורעים ערבים זרקו בקבוק תבערה על מלון בעכו, בזמן שישן שם. אבי בן ה-84 נפגע קשות, ואמש נפטר מפצעיו.
נשק מתוחכם הוא דבר חשוב, אבל ישראל אלופה לפעמים בחקר החלל, ושוכחת לפעמים את הזירה הפנימית והקרובה, בעכו ובלוד למשל. בשבת קראנו בפרשת השבוע עיקרון חשוב. כך סיפרו עשרת המרגלים שחזרו מהמסע בארץ ישראל, על המפגש עם המקומיים: "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים – וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". כיוון שראינו את עצמנו כחלשים, כך ראו אותנו גם מבחוץ. זה נכון בחיינו האישיים (דימוי עצמי נמוך ישפיע על הדרך שבה יסתכלו עלינו), וגם בחיינו הלאומיים. צריך ביטחון עצמי, התעקשות על שמירת חוק והבנה מה אנחנו בכלל עושים פה - כדי שלא יראו אותנו כ"חגבים", כמי שאפשר לפגוע בהם בקלות חלילה.
לזכרו של אבי הר-אבן, חתן פרס ביטחון ישראל, בתקווה לשיפור ביטחון ישראל.