"אני רוצה להתפלל ולא יודעת איך".
"אני אומר תהילים ולא מבין מה אני אומר".
אז אני לא רבנית ולא מומחית, אבל מול כל כך הרבה פניות, ותכלס גם בגלל הרצון שלי להתחבר יותר, ניסיתי לכתוב. לקחתי את הפרק הכי מפורסם בתהילים, "שיר למעלות", בדקתי איך מסבירים אותו הפרשנים שלנו בכל הדורות, וכתבתי הסבר. אפשר להוריד אותו בתגובה הראשונה. שיתקבלו כל התפילות.
בואו נתחיל:
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?
הפסוק הראשון מפגיש אותנו עם צרה ומצוקה, עם חרדה. דוד המלך, ובעצם גם אנחנו שקוראים את המילים, מרימים עיניים גבוה, מסתכלים על ההרים שסביבנו ושואלים: "מאיפה, מאין, תבוא עזרה, הצלה ושמירה?".
עֶזְרִי מֵעִם ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
הפסוק השני מספק לנו רגיעה. הוא עונה על השאלה המפחידה מאיפה תגיע העזרה: לא צריך לחפש את ההרים, אלא את מי שברא אותם. ממנו העזרה. הוא עשה את השמיים ואת הארץ, והוא גם עושה שמיים וארץ, בלשון הווה, כלומר ממשיך לחדש ולקיים אותם בכל רגע. כלומר, הוא מעל לכל מה שהתבוננתי בו וחיפשתי. אם מרימים עיניים למעלה, אז הכי למעלה.
