ב"שירת האזינו" משה, למעשה, מתאר את כל העבר ואת כל העתיד של עם ישראל. הנה אחד המשפטים הדרמטיים בשירה הזו: "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי. אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". הפסוק הזה עוסק באלוקים, אבל רבי נחמן מברסלב מתמקד דווקא במה שאנחנו צריכים לעשות, ושם את הדגש על המילה "עתה". מה זה "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא"? הנה הפירוש שלו, שבהחלט נותן דלק ליישום החלטות ושינויים בימים האלה של אלול ותשרי:
"מי שיש לו איזה שכל קצת, יוכל להבין כי אין הזמן כלום, כי העבר אין, והעתיד עדיין, וההווה כהרף עין. נמצא שעיקר הזמן של האדם הוא רק זה הרגע שהוא עומד בו, כי העבר כי עבר ואיננו, והעתיד מי יודע אם יהיה ומה ייוולד בו, ואין לו לעת עתה רק זו הרגע. וזה בחינת 'רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא'. 'עתה' דווקא. כי העיקר הרגע שהוא בו עכשיו, ולדלג באותו הרגע על מה שצריך לדלג, ולזכות למצוא את הטוב האמתי שיכולים למצוא בכל רגע ורגע. בני האדם טועים בזה מאוד, מה שמעמיקים במחשבותיהם על הזמן הבא והעתיד, כי לא ידע האדם כלל מה ילד יום. על כן, אין עצה ותחבולה אלא לדעת היטב כי אין לו לעת עתה אלא זה הרגע שעומד בו, ולקשר עצמו עכשיו לה' יתברך".
