כמה פעמים ביום אנחנו אומרים או שומעים את המילים "ברוך השם"? יתרו אומר זאת השבוע, בפרשת יתרו: וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה. חז"ל משבחים את יתרו שהיה הראשון להודות כך על יציאת מצרים. אבל מאז הביטוי הזה – כמו ביטויים נוספים – הפך שגור. אולי שגור מדיי.
הרב אביגדור נבנצל כותב שאנחנו אומרים לפעמים מילים נפלאות וגבוהות, אבל לא שמים לב למשמעותן: "צריך לשים לב למילים שיוצאות מהפה. אדם פוגש את חברו ואומר לו 'בוקר טוב', והוא כלל אינו שם לב שזוהי ברכה גדולה. הוא פשוט התרגל שבבוקר אומרים 'בוקר טוב' ובערב 'ערב טוב'. אולם מה מסתתר מאחורי דיבור פשוט כזה? האדם מאחל ברגע זה לחברו שהקדוש ברוך הוא יעניק לו בוקר טוב. אם משקיעים קצת בכוונת הלב כשאומרים אפילו 'בוקר טוב', הרי שזו הופכת לברכה נפלאה, ולא רק הרגל מתוך נימוס".
אז בוקר טוב.
