א.
"שלום סיון, אני רווקה בת 37. ביום שלישי אחרי הצהריים, בשיא הצום של תשעה באב, זה התחיל. פשוט קיבלתי, אחת אחרי השנייה, לא פחות מארבע הצעות שונות מאנשים שמכירים אותי, ורצו להכיר לי מישהו.
בפעם הראשונה חשבתי שזה ממש נחמד שחושבים עליי. בפעם השנייה חשבתי שאולי מישהו פירסם פוסט בשמי. ואחר כך הבנתי שקורה פה משהו, ושזה לא רק אני. זו תופעה מבורכת וחדשה. עם ישראל מרגיש שזה מה שמתאים לעשות, דווקא ביום האבל על חורבן הבית הלאומי שלנו.
יש עכשיו הרבה יוזמות שצומחות מהשטח: למשל, משפחת ליבמן, שאיבדה את בנה אליקים ליבמן הי"ד שהיה מאבטח במסיבה בנובה והציל רבים. הם התחילו פרויקט להנצחתו, תחת הכותרת: 'הקימו בתים לזכר אליקים'. הם ממש מבקשים מהציבור לא לשכוח, דווקא בזמן המלחמה, את הרווקים והרווקות. אליקים לא זכה להקים משפחה והם מבקשים להקים הרבה משפחות, לעילוי נשמתו.
זה ממש לא מובן מאליו לקבל ארבע הצעות ביום, אפילו אם הן לא מתאימות, זה אומר המון ומחמם את הלב. זה מראה שלאנשים אכפת, שהם משקיעים זמן ומחשבה, ושהם לא ויתרו עליי. הם מאמינים בי.
ובסוף, גם זה יבנה את בית המקדש: עצם המחשבה על הזולת, גם אם היא לא תצליח, היא דבר גדול. ואם זה יצליח - אז כל בית קטן ופרטי שקם בעם ישראל - הוא בית מקדש קטן, משכן לשכינה.
ממש תודה. בשורות טובות".
ב.
התמונה הזו צולמה ב"מאהל הגבורה" שהקימו משפחות שכולות בירושלים: "מתוך המלחמה הגדולה - אנחנו בונים. נחמה של אהבה. האהובים שלנו נפלו במלחמה על בניין עם ישראל. ואנחנו מרגישים שזו זכות גדולה ושמחה, אם מתוך הכאב יצמחו בתים חדשים בעם ישראל".
וליד הברקוד שהם מציעים לסרוק כדי להשאיר פרטים של רווקים, כתוב: "האהובים שלנו יפעלו מלמעלה. בתפילה לבניין שלם, טליה אשתו של צביקה לביא, ידידיה אחיו של אלקנה נוילנדר, הלל אשתו של זיו חן, הילה אשתו של אלחנן קליין וחיה אחותו של איראל וולפסטל, הי"ד".
