תמימות של ילדים. נראה לי שזה מה שאנחנו צריכים לקראת יום כיפור. אתמול, בזום של סדנת הבנות "נפגשות", התשובות המיוחדות שקיבלתי מהן לימדו אותי המון:
שאלתי מה הן מרגישות לקראת יום כיפור, והן ענו: שמחה. "זה היום שנכנסים אליו מלוכלכים ויוצאים נקיים", כתבה אחת מהן בצ'אט. וגם: "זה יום שמאפשר לתקן ולהתחיל מחדש, מה יותר כיף מזה?".
לפעמים מרוב פירושים, מדרשים וציטוטים, אנחנו מאבדים את המסר הפשוט והשמח של היום הזה: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם״.
דיברנו על המנהג לקבל על עצמנו קבלה טובה לקראת יום הכיפורים. שאלתי איזו החלטה קטנה כל אחת מהן יכולה לקחת עליה – וגם ליישם. התשובות היו פשוטות, תמימות ומקסימות: "לא לדבר לשון הרע בהפסקה הראשונה בבית הספר", "לא להתחבר לבנות שלא משתפות במשחקים ילדות אחרות", וגם – "לשמור על האחים הקטנים יותר בשמחה", או "לשטוף כלים כשאימא מבקשת".
ומה הקטע האהוב עליהן ביום הזה? התשובות התחלקו בין "כל נדרי" ל"נעילה". כך ענו רובן, אבל אחת כתבה: "לפעמים ההורים אומרים לי לשבור את הצום, כי אני קטנה, ועדיין חשוב לי להגיע לתפילת נעילה". אחרת כתבה: "אני הכי אוהבת את הביס הראשון אחרי הצום. מרגישים כמו מלאכים".
שנזכה כולנו, בכל גיל, להתחבר למהות של היום המשמח הזה.
