באר שבע. אברהם אבינו נוטע שם אשל בספר בראשית, והפרשנים שלנו מסבירים: אש"ל – אכילה, שתייה, לוויה. אברהם מייסד שם מודל חדש, של חיים של חסד. לתת לאחר לאכול ולשתות, וללוות את האורח בצאתו. כך הוא התחיל להפיץ את תפיסת העולם המהפכנית שלו בעולם. לא בהרצאות מלומדות על אמונה באל אחד, אלא בהתנהגות מרשימה שנובעת מהאמונה הזו. מול הניסיון לבנות את מגדל בבל החזק והגבוה, שיגיע לשמיים, אברהם בונה אוהל פשוט וצנוע, שפתוח לכל הכיוונים, לכל מי שצריך משהו. ובסוף, האוהל שלו נצחי הרבה יותר.
את השבתות הראשונות ששמרתי בחיי, שמרתי בבאר שבע, אצל משפחות מקסימות ומכניסות אורחים. והבוקר – פגיעה ישירה של רקטה בבית בבאר שבע. ברוך השם, ללא נפגעים, אבל עם נזק לרכוש והרבה בהלה. בעימות המתמשך, אותה שאלה מהדהדת מאז: איך אתה חי בארץ הזו? האם אתה רץ אחרי שלושה אנשים זרים כדי להכניס אותם לתוך ביתך בלבביות, או יורה באמצע הלילה רקטה, בכוונה, לעבר אוכלוסייה אזרחית?
