אשרי הגפרור

בתחילת הפרשה מסופר שאהרון צריך להעלות את הנרות (או בלשון התורה – "בהעלותך את הנרות"). רש"י כותב: "עד שתהא השלהבת עולה מאליה". פרשנים רבים מתעכבים על צורת ההדלקה הזו: צריך לקרב את האש אל פתילת המנורה עד שהשלהבת תדלק מעצמה. לא להדליק בכוח, אלא להרפות קצת ולתת לזה לקרות לבד. זה הכלל שלומדים מאהרון הכהן לחינוך ילדים וללימוד בכיתה ובעצם בכל דבר: מי שרוצה להצליח כהורה או כמורה לא צריך לחנוק. לא בכוח, במוח. לתת השראה, להצית לבבות, לגרום להם להידלק, להיות קרוב אבל גם לדעת להרפות, להניח לפתילה להידלק מאליה. אי אפשר לחיות במקום האחר, להדליק במקומו, צריך רק להיות שם ולתת לו אמצעים. ומצד שני – לא להתרחק בטרם עת, לפני שיש שלהבת בהירה שבוערת בכוחות עצמה. "אשרי הגפרור שנדלק והצית לבבות" (חנה סנש).

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.

מתחילים מייד אחרי החגים!

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.