אפשר לעשות, ואפשר גם להשקיע

הבאת ביכורים. ציור: אהובה קליין
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אנחנו עושים הרבה דברים בחיים, אבל איך אנחנו עושים אותם? איפה אנחנו משקיעים ביצירתיות ואיפה אנחנו מזלזלים? פרשת השבוע מתארת את מעמד הבאת הביכורים. אדם יוצא לשדה, רואה על העץ תאנה ראשונה, מסמן אותה בהתרגשות, ובהמשך הוא עולה איתה ועם כל הפירות הראשונים לירושלים, בתהלוכה מקושטת של שירה וריקודים. לאדם הזה יש ודאי עוד תחומים בחייו, אבל כולם, גם בני המשפחה שבאים איתו וגם מי שרואה אותו בדרך, מבינים כמה העניין הזה יקר וחשוב בעיניו. האסתטיקה, החוויה, הרגש – הכול מעיד כי זה העיקר עבורו. הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, כותב בספרו "מסילת ישרים" שכל התיאור הצבעוני הזה בא ללמד אותנו משהו: "אין די בעשות המצווה לבד, אלא צריך לכבדה ולהדרה. וסדר העלאת הביכורים יהיה לנו לעיניים, לראות מה הוא הידורן של מצוות, וכמה ראוי לנו להוסיף על גופה של מצווה כדי להדרה, ומכאן נלמד לכל שאר המצוות שבתורה, לדעת להתבונן דבר מתוך דבר, לחדש המצאות לעשות נחת רוח ליוצרו".
אם משהו חשוב לנו, עלינו להשקיע בו ביצירתיות ואפילו "לחדש המצאות".

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.