"שלום, שמי ניר ואני בן חמישים, ובשבת חגגתי בר מצווה... בגיל 13 לא ידעתי מה זה ספר תורה או תפילין. עם השנים התקדמתי, והסתובבתי כל הזמן עם תחושת החמצה.
בשנים האחרונות אני מתפלל בבית כנסת של חב"ד בשכונת אגמים בנתניה. לקראת יום הולדתי החמישים, הרב שאל אותי: 'מה הפרשה שלך?'. הייתי נבוך, התביישתי, ובסוף עניתי: 'כבוד הרב, לא עשיתי בר מצווה, לא יודע'. היום אני כל כך מחובר ליהדות, שהרב לא האמין. כאשר החברים מבית הכנסת שמעו על כך – הם החליטו שביום ההולדת שלי, ח' בחשוון, כלומר בשבת האחרונה, חוגגים לי בר מצווה.
גם עכשיו, כשאני כותב את הדברים האלה, אני מתרגש. עדיין לא עיכלתי את השבת שעברה עלינו. בדיוק בפרשת ׳לך לך׳, פרשת בר המצווה שלי, אברהם אבינו עובר ברית מילה בגיל 99. זה חיזק אצלי את התובנה שאפשר לחגוג בר מצווה גם בגיל 50. אף פעם לא מאוחר. ולכן אני כותב, כדי שאנשים יעשו את זה גם.
רק תדמיינו אבא בן 50 שהילדים שלו זורקים עליו סוכריות בבר מצווה שלו. אני זכיתי לזה! זכיתי גם שאבא שלי שם יד על הראש שלי בברכת הכהנים, לראשונה. זה היה אחד השיאים של חיי. ואיך אמרה חמותי? אין חמות שזוכה להיות בבר מצווה של החתן שלה, והיא זכתה השבת...
כמובן שבמהלך הסעודות והשירים והתפילות, הקדשנו מקום מיוחד לחטופים, לחיילים, לעם ישראל. תודה למשפחתי, תודה לשליח חב"ד הרב רפאל לויוב ותודה לקדוש ברוך הוא, שלא מתייאש מאיתנו. שנזכה כולנו להשלים את החסר, לא משנה באיזה גיל ובאיזה מצב, ולתקן את מה שצריך לתקן".
(בתמונה: צילמתי לפני שבת את ההכנות לסעודה החגיגית אחרי שעליתי לתורה. תדמיינו את החדר מלא באנשים ובשמחה)
