• קודם כל - מודעות. לדעת שאנחנו במלחמה על התודעה שלנו, על החוסן. המניפולציות של השטן רק התחילו. "הדילמות סביב המאמץ להחזרת השבויים מעוררות סערה בנפש הלאומית", אמר היום הרב שלמה וייצן שאיבד את בנו בלחימה בשמחת תורה. הוא צודק. מאז שמחת תורה חווינו כל כך הרבה סוגים של רגשות, והנה רגש חדש: ציפייה מעורבת בתסכול, הקלה חלקית יחד עם זעם גובר. אנחנו על-הקצה, כדאי להיות רגישים לזולת וגם לעצמנו.
• איך להתמודד עם רמאים ובו בזמן לשמור על יושר ורוגע? זה בדיוק הסיפור בפרשת השבוע, פרשת ויצא. יעקב אבינו עובד שנים אצל לבן השקרן, שמנסה שוב ושוב לרמות אותו, אבל יעקב נשאר ישר ויציב. פרשנינו מסבירים שהסוד טמון בחלום המפורסם שיעקב אבינו חולם, על סולם שרגליו מוצבות ארצה – וראשו מגיע השמימה. יעקב יצטרך להתעסק הרבה בארציות, בחומריות, בדברים מעשיים ואפילו מלוכלכים, גם במשא ומתן עם שקרנים רשעים, אבל הוא לא ישכח שיש לו חלום שנוגע בשמיים, שיש לו אידיאל נצחי וצודק שעוד ינצח בסוף.
• חברה טובה אמרה לי אתמול, כששמעה על הלו"ז המתוכנן של יום שישי, שהיא לא תיתן לחמאס לחטוף לה גם את השבת. שבשעה ארבע היא אולי תתנתק מהעדכונים, אבל בעצם תתחבר – היא תדליק נרות ותתפלל על כל שאר החטופים שעוד שם. והרי גם על החטופים שחוזרים כעת צריך עוד להתפלל. על הגוף ועל הנפש שלהם. ובעצם, של כולנו.
