כותב אהרוני ברנשטיין: "תסתכל רגע על העץ שממול, באיזה מרחק הוא? מה פתאום 20 מטר? למה אתה מודד את כל העולם יחסית אליך? עבור הבחור שעומד ליד העץ, הוא ממש במרחק נגיעה. מגיל אפס, ממש כמוכם, גם אני בטוח שאני ניצב במרכז האירוע, במרכז האנושות כולה. בני משפחה, חברים וכמובן נהג האוטובוס או השומר – נמדדים תמיד ביחס אליי. מפתיע לחשוב שכך בדיוק אחרים רואים אותי, כעוד דמות ברקע של חייהם, כשהם כמובן במרכז.
יהושע בן נון מקבל בפרשת השבוע את התואר 'איש אשר רוח בו'. הוא נבחר להיות היורש של משה רבנו כיוון שהוא הצליח להכיל את הרוח של כל אחד ואחת. הייתה לו יכולת כניסה מדהימה ללב ולעיניים של כל אדם, כדי לראות את העולם מנקודת המבט שלהם. הוא לא מדד אנשים ביחס אליו, אלא הבין אותם מבפנים, כפי שהם. לא בדק מה הם יכולים לתת לו או איך הם משפיעים על מעמדו, אלא הצליח להיכנס לעולמם ומשם – להרים אותם למעלה. זה לא קל, אבל כל אחד יכול להתחיל לפתח תרגילי גמישות שיעזרו לנו לפנות את עצמנו מהמרכז. מילימטר של תזוזה בתוך הבטון היצוק ששמו האגו שלנו, יחולל רעידת אדמה של ממש. כל ההסתכלות שלנו על אנשים, וגם הקשר שלנו אל מי שברא אותם – ישתדרגו. גם אנחנו נוכל להיות אנשים אשר רוח בם".