אין לנו עניין עם פועלי בניין?

מתחילת 2018 נהרגו 31 פועלים באתרי בנייה בישראל, ונפצעו קשה למעלה מ-100 עובדים. ההסתדרות הכריזה אתמול על סכסוך עבודה במשק בגלל גל תאונות העבודה הזה.
בפרשת השבוע מסופר סיפור מגדל בבל, ניסיון להקים מגדל ענק וגבוה כדי לפאר ולהנציח את הבונים שלו. חז"ל מתארים את מלאכת הבנייה באופן נורא:

"אם נפל אדם ומת – לא היו שמים את לבם עליו. ואם נפלה לבנה היו יושבים ובוכים ואומרים: מתי תעלה אחרת תחתיה?".

חברה שבה לא אכפת לאף אחד מאדם שנופל ומת, אבל מתאבלת על אבן שנופלת – נמצאת בבעיה. היא מקדשת את החומר ולא את הנפש, אכפת לה מההתקדמות הפיזית יותר מאשר מחיי אדם.
פרשנינו קוראים גם לנו לבדוק את עצמנו כך, כי דירה/מכונית/סלולרי עלולים להפוך לחשובים ומלהיבים יותר מאשר בני האדם שסביבנו. המדרש מספר שאברהם אבינו עבר שם, ליד אתר הבנייה הזה של מגדל בבל, והזדעזע. הוא החל לבנות תרבות אחרת, הפוכה לגמרי, שמטרתה לא לקדם את המותג ששמו "אני". יחד עם שרה אמנו הקים בית של חסד, של אכפתיות כלפי הזולת, של ריצה אל שלושה אורחים זרים כדי לתת להם לאכול. ככה בונים בניין אמיתי.