איך עוברים את המסע?

איך מקבלים כוחות למסע החיים? אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, נכתב בפרשת השבוע, ואז מגיע פירוט של עשרות מקומות ונקודות ציון במסעות במדבר. הפרשנים מדגישים: חלק מהמקומות זכו לשמות יפים כמו "שפר ו"מתקה", וחלק נקראים "חרדה" או "מרה". אלה לא שמות שניתנו למקומות האלה קודם. בני ישראל הם אלה שנתנו למקום את שמו – לפי התנהגותם ורוחם. כלומר, כל מקום קיבל את שמו לפי הדרך בה התנהגו בו.

מה המסקנה? במובנים רבים, אתה כותב את מסע חייך. אתה בוחר האם לתת שמות טובים או רעים לכל התחנות שבדרך.

אתמול שידרתי כתבה על זוג שליחי חב"ד בבוליביה. הם יצאו מהמדינה הנצורה עם שבעת ילדיהם, ביניהם תינוק בן חודשיים שבגלל המצב בבוליביה – עדיין לא עבר ברית מילה. הם החליטו לנסוע לישראל ולערוך ברית, וזה לקח להם ארבע יממות רצופות של טיסות מתישות. הסיפור הזה מתאים מאוד לפרשת מַסְעֵי: במקום לבכות ולקטר בכל שדה תעופה, הם רתמו את הילדים לספור בהתלהבות כמה טיסות עוד נשארו, לא הפסיקו לשיר ולרקוד בכל תחנה, והכול מתוך ציפייה לברית החגיגית שתתקיים בקרוב בארץ. בסוף, כאמור, אתה זה שנותן שמות לתחנות במסע חייך.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.