אנחנו מתחילים לקרוא השבוע את ספר דברים, שכולו נאום הפרידה של משה רבנו מעם ישראל. משה רבנו מתחיל בתוכחה ובנזיפה כלפי העם על חטא המרגלים ועוד טעויות, ובעצם מלמד אותנו איך להעביר ביקורת בצורה נכונה:
1. לחכות. משה רבנו מחכה לסוף המסע במדבר, ורק עכשיו, ממש ערב פטירתו, לפני הכניסה לארץ, מנתח בדיעבד את הטעויות של העם. בפרספקטיבה של זמן, דברים נראים אחרת. זה לא נכון להגיב מתוך כעס, כאן ועכשיו. קחו נשימה.
2. שמירה על הכבוד. משה רבנו מזכיר את המקומות שבהם התרחשו החטאים, לרוב מבלי להיכנס לפרטי פרטים. לא את הכול צריך לשחזר ולהציף שוב לתודעה. רש"י מסביר שמשה "סתם את הדברים והזכירם ברמז, מפני כבודן של ישראל".
3. ביקורת מתוך אהבה. יש ביקורת שמטרתה סתם להעליב ולהשפיל, אבל ביקורת בונה נעשית מתוך אכפתיות אמיתית. משה רבנו הוכיח עד כמה הוא אוהב את העם. הוא עמד איתם בניסיונות קשים, והיה רועה נאמן ומסור לאורך כל דרך. לא פשוט לשמוע ביקורת, אבל כשמדובר במשה רבנו, הם יודעים היטב שהוא באמת רוצה בטובתם.
4. אמון בעם. זו לא רק אהבה, זה גם אמון בכך שהמבוקר מסוגל להשתנות ולהשתפר. למשה רבנו יש אמונה גדולה בפוטנציאל של העם. הוא יודע שיש להם משימה אדירה בארץ ישראל, ובשורה גדולה לבשר לעולם כולו.
שנדע לבקר נכון, ולשמוע נכון ביקורת.
