איך להסתכל על טרגדיה

ציור: נעמה להב
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

זה אחד הטקסטים המפתיעים בתורה. בפרשת השבוע יוסף פוגש את האחים שזרקו אותו לבור ומכרו אותו, אחרי 22 שנים של נתק. באופן טבעי הוא אמור להתפרץ ולכעוס, להטיח בהם האשמות, אבל כל זה לא קורה. יוסף מתגלה לאחיו, ומתוך המשבר הוא מצליח דווקא לאחד את המשפחה, על ידי פרשנות חיובית ואופטימית. וכך הוא אומר לאחים הנדהמים: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים לִפְנֵיכֶם… וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹוקים". אל תצטערו, הוא אומר, כי בזכות העובדה שהגעתי לכאן לפניכם, אני מציל כעת את המשפחה ואת האזור כולו מרעב. זה מנגנון עוצמתי ביותר: יוסף לא יכול למחוק את הטרגדיה שעבר – אבל הוא יכול להחליט איך להסתכל עליה ומה להפיק ממנה. האם להתלונן, לנקום, לנטור, או למצוא את הברכה בתוך הקללה. הוא בוחר בנקודת מבט שיכולה להועיל גם לנו, בכל סיטואציה שאליה ניקלע: לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים. אם נשלחתי לכאן, למרות הקושי, עליי לחשוב איך להפיק מכך תועלת לי ולאחרים.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.