שבוע אחרון לחופש הגדול, נשתדל לקצר בימים אלה (לטובת הכותבת ולטובת הקוראים):
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה",
כך מתחילה הפרשה החדשה, פרשת "ראה". זהו עוד פסוק שעוסק בבחירה החופשית שיש לכל אחד מאיתנו, בין ברכה לקללה. אבל הפרשנים מוצאים כאן עוד משמעויות רבות. למשל: יש פה מעבר מלשון יחיד ללשון רבים, באותו משפט ממש. המילה "ראה" הופכת למילה "לפניכם". למה? כי כל מעשה של כל הפרט משפיע על הכלל, וכל בחירה קטנה היא בעלת השלכות. התורה פונה בפסוק הזה ליחיד אבל מזכירה לו את חלקו בתוך הציבור. אנחנו רואים עד כמה משפיעות בחירות של הורים עבור ילדיהם, או בחירת בן זוג, מקום עבודה או מקום מגורים, אבל כאן מתברר שגם החלטות "קטנות" יותר הן דרמטיות עבורנו, ועבור כל הסביבה. הרב מרדכי אליהו הסביר זאת כך:
"יש ואדם עושה מצווה אחת או עבירה אחת ביחיד, אבל הוא מסוגל באותו המעשה להכריע את כל העולם כולו לטוב או למוטב. לכן התורה פתחה בלשון יחיד 'ראה', והמשיכה בלשון רבים 'לפניכם', כי אותו יחיד מסוגל להכריע את גורל כל העולם".
