מדובר אולי בארבע המילים האופטימיות ביותר בתורה: "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ". באמצע פרשת פנחס, תוך כדי הספירה והמפקד של כל העם, מופיעה האינפורמציה המפתיעה הזו: בני קורח לא מתו. קורח ניהל כזכור מחלוקת עזה נגד משה, ורבים נהרגו באותו מאבק טרגי. אבל הנה, מתברר שבניו ניצלו. רש"י מסביר מה קרה:
"בשעת המחלוקת – הרהרו תשובה בליבם".
כלומר, ברגע האחרון ממש הם קלטו את הטעות והתחרטו. זה מסר אדיר: אם אתה בן של קורח, אתה לא חייב לצאת קורח. או – אם אבא שלך עבריין זה לא אומר שאתה חייב ליפול למעגל הפשע. זה נכון בכל תחום: גם כשהכול נראה אבוד וקבוע מראש, גם אם הסתבכת, גם אם הסביבה והמשפחה משפיעים עליך מאוד, אפשר לעצור, אפשר לשנות, אפשר להשתנות. עובדה: בני קורח לא מתו.
